לבטח או לא? שאלה של סבירות

כשזה מגיע לביטוח, אנשים רבים שואלים את עצמם מה צריך לבטח: את הכל? רק רכב חדש או גם רכב ישן? גם את התכולה או רק את המבנה? ומה עם התכשיטים במגירה? בכתבה הבאה ננסה לענות באמצעות הגדרת עיקרון מפתח אחד שתקף לכל התשובות: סבירות

סך דמי הביטוח שנגבו בשנת 2019 הסתכמו בכ-23.2 מיליארד ש”ח, עם עלייה של 0.4% בהשוואה לנתוני הגבייה בשנת 2018. נכון ל-2021 פועלות בתחום הביטוח הכללי בישראל 18 חברות ב-15 ענפים, לא כולל ביטוח חיים וביטוחי בריאות אבל עם ביטוחי חבויות (רכב חובה, אחריות מקצועית, צד ג’ וכן הלאה) וביטוחי רכוש (רכב מקיף, מקיף דירות, מקיף בתי עסק וכדומה).

החדשות הטובות הן ששיעור הפרמיות ביחס לתוצר ירד בשנים 2015-2018, ככל הנראה כתוצאה משילוב בין צמיחה חיובית שגרמה לעלייה בתמ”ג לבין המתמנות בקצב עליית שיעורי דמי הביטוח באופן כללי. עם זאת, לנו כמבוטחים יש עדיין את אותן דילמות: מה בעצם לבטח ועל מה אפשר לוותר?

כלל אצבע – שאלת הסבירות

עוד לפני שנכנסים אל עובי הקורה ועונים על שאלות ספציפיות, צריך להבין מהו “עיקרון הסבירות”. לאחר מכן, ניתן להשתמש בו בתור כלל אצבע להשוואה בין פוליסות ביטוח ולהכרעה בשאלה איזה ביטוח לקנות ועל מה לוותר.

באופן עקרוני, המטרה של ביטוח היא לכסות את הנזק הכלכלי שייגרם לאדם כתוצאה מהתרחשות של מקרה מסוים. ככל שהנזק עלול להיות גדול יותר, כך יעלה הסיכוי שנעדיף לבטח את עצמנו. כאן גם נכנס לתמונה עיקרון הסבירות.

העיקרון מתייחס לסבירות אובייקטיבית וסובייקטיבית. הסבירות האובייקטיבית מבוססת על נתונים משנים קודמות, כמו למשל כמה גניבות רכב בוצעו בכל אזור בארץ, בעוד הסבירות הסובייקטיבית היא מה התחושה האישית שלנו: אם אנחנו מכירים אישית מישהו שגנבו לו לאחרונה את הרכב, יש סיכוי גבוה יותר שמיד באותו רגע ניצור קשר עם חברת הביטוח ונבקש להוסיף הרחבות לפוליסה.

במילים אחרות, גובה הנזק הכלכלי והסבירות שהוא יקרה הם אלו שצריכים לקבוע איזה ביטוח לקנות ומתי. מכאן והלאה, ניתן וכדאי כאמור להשליך את העיקרון הזה על תחומים ספציפיים.

כך תדעו מה משתלם עבורכם

אמנם נראה שיש יותר מדי ענפי ביטוח, אבל המפקח על שוק ההון והחיסכון ומשרד האוצר כבר עשו עבורנו את העבודה הקשה. חוץ מזה, יש ביטוחים שאין לגביהם התלבטות ומלכתחילה אפשר להסיר מהדיון, כמו ביטוח חובה לרכב או ביטוח חיים ומבנה למשכנתא.

העסק הופך להיות מעניין יותר עם ביטוחים וולונטריים, כמו ביטוח מקיף לרכב וכמובן ביטוח צד ג’. כאן, ככל שהרכב שלנו יהיה יקר יותר וככל שנגור באזור מסוכן יותר מבחינת הסיכוי לגניבות, עיקרון הסבירות קובע שלא נסכים להתפשר. מנגד, מי שיש ברשותו רכב ישן או שעלותו נמוכה ולא משמעותית, יכול לוותר על ביטוח מקיף ולהישאר עם צד ג’ בלבד (כי הפיצוי הכספי לאדם שנפגע הוא לא פונקציה של ערך הרכב שפגע).

מבחינת ביטוחי רכוש כמו תכולת דירה או מקיף לבתי עסק, הרבה תלוי בתחושה הסובייקטיבית ובניסיון האובייקטיבי. במקביל, כדאי להשתמש בכלים שונים שקיימים בתחום על מנת להשוות בין פוליסות ביטוח. כך אולי נגיע למסקנה שלמרות שהסבירות לנזק יחסית נמוכה, עדיין יש הצעה לפוליסה משתלמת.

לבסוף, צריך להביא בחשבון שכל אחד ואחת מאיתנו קובעים מהו בדיוק הסכום “המשתלם” בצורה מעט אחרת – כמו לדוגמא על בסיס ההכנסה הפנויה, הגיל, ההשכלה, המצב המשפחתי, המצב הסוציו-דמוגרפי וכן הלאה.

תמונה: https://pixabay.com/photos/insurance-family-umbrella-house-5238829/